מטרת מחקר זה היתה לחקור את הסיכון לאירועי דימום ושבץ/תסחיף מערכתי בקרב מטופלים יפנים עם פרפור פרוזדורים שאינו ממקור מסתמי (non-valvular atrial fibrillation – NVAF), עם התמקדות במינון ההתחלתי של אפיקסבן (Apixaban- Eliquis) וגיל המטופל.
עוד בעניין דומה
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה השתמש בגיליונות רפואיים אלקטרוניים ללא זיהוי, על בסיס נתוני תביעות מ- 314 בתי חולים המספקים שירותי חירום ביפן. מטופלים עם NVAF שהחלו לראשונה טיפול בוורפרין (Warfarin - Coumadin) או אפיקסבן, ללא מרשמים ב-180 הימים לפני הכניסה למחקר, נמצאו מתאימים. המטופלים הוקצו לקבלת וורפרין או אפיקסבן במינון 5 או 2.5 מ"ג פעמיים ביום (BID). התאמת ציוני זיקה אחד לאחר שימשה לאיזון מאפייני המטופלים בין אפיקסבן לוורפרין.
מבין 31,006 מטופלים מתאימים, 11,972 זוגות מתואמים אותרו עבור אפיקסבן לעומת וורפרין. הגיל הממוצע ± סטיית תקן היה 77.7 ± 10.0 ו- 77.6 ± 10.0 שנים וממוצע הציון בסולם CHADS2 (הערכת הסיכון המרובד לשבץ במטופלים עם AF) היה 2.2 ± 1.4 ו-2.2 ± 1.4 עבור וורפרין ואפיקסבן, בהתאמה.
בעוקבת האפיקסבן, 39.4% מהמטופלים קיבלו את המינון הסטנדרטי (5 מ"ג BID) ו-60.6% קיבלו את המינון הנמוך (2.5 מ"ג BID). שיעורי ההיארעות (אירועים עבור 100 שנות-אדם) של דימום כבד היו 3.7 ו-23.1, של דימום כלשהו – 3.1 ו-2.5 ושל שבץ/תסחיף מערכתי – 18.6 ו-2.0, עבור עוקבות הוורפרין והאפיקסבן, בהתאמה. אפיקסבן נקשר לסיכון נמוך יותר באופן מובהק לכל דימום שהוא (יחס סיכון [hazard ratio – HR]:י0.809, 95% רווח בר סמך: 0.731-0.895; p<0.001), דימום כבד (HR: 0.655, 0.505-0.849; p=0.001) ושבץ/תסחיף מערכתי (HR: 0.637, 0.478-0.850; p=0.002).
נתוני התצפית ממסגרת קלינית מאמתים באופן מקיף את תוצאות הבטיחות והיעילות של מחקרי ציר מבוקרים עם הקצאה אקראית של אפיקסבן (אליקוויס) במניעת שבץ בקרב מטופלים עם NVAF.
מקור:
Curr Med Res Opin. 2018 May 30:1-8. doi: 10.1080/03007995.2018.1478282. [Epub ahead of print]
Safety and effectiveness of apixaban in comparison to warfarin in patients with nonvalvular atrialfibrillation: a propensity-matched analysis from Japanese administrative claims data.
Kohsaka S1, Katada J2, Saito K3, Terayama Y4.


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה