בדיקת פריטין מהווה אסטרטגיה מומלצת על מנת למתן איבוד של ברזל אצל תורמי דם. בפלטפורמות בדיקה מסוימות, קיים מחסום בדמות הצורך לנהל את הדגימה ולסיים את כל הבדיקות הרלוונטיות בחלון זמן שאינו בר השגה במסגרת הלוגיסטית של אוספי דם מסוימים. היכולת לעכב את ההיפרדות של הפלזמה או סרום מתאי הדם האדומים ולבצע את הבדיקות הנחוצות יכולה להגביר את הישימות של בדיקת הפריטין בקנה מידה רחב יותר.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו תרומת דם מ-30 תורמים, כאשר כל תורם סיפק 12 שפופרות בנפח 4 מ"ל של דם מלא. 6 זוגות של סרום ושפופרות פלזמה עם K2‐EDTA עברו צנטריפוגה, והדגימות נבדקו בשלשות ביום האיסוף ובכל אחד מחמשת הימים העוקבים, תוך אחסון בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס.
החוקרים השוו את ערכי הפריטין בין הסרום לשפופרות הפלזמה עם K2‐EDTA בתחילת המחקר, על מנת לתקף שפופרות פלסטיק המכילות EDTA. החוקרים ביצעו הערכה של השינוי בערכי הפריטין בתקופת האחסון, כדי לאמוד את כיוון ועוצמת ההבדלים הנמדדים.
החוקרים מצאו כי ערכי הפריטין היו ברי השוואה בין מבחנות הפלזמה עם ה-EDTA לסרום, עם ערכים התחלתיים נמוכים יותר ב-7% במבחנות ה-EDTA לעומת הסרום (p < 0.0001, על סמך מבחן t מזווג). נמצא כי השינויים במשך 5 ימי האחסון היו בגדר התקין, על פי הוראות היצרן. הדיוק במסגרת ההרצה היה בממוצע 2%-3% עבור כל יום שנבדק. הדיוק במסגרת הנבדק היה בממוצע פחות מ-5% עבור דגימות הסרום והפלזמה עם ה-EDTA. מה גם שמדידות חוזרות לא הראו הבדל בשינויים במהלך תקופת האחסון, לא בין סוגי השפופרות השונים ולא בין ימי הבדיקה השונים.
החוקרים הגיעו למסקנה כי התוצאות שלהם תומכות בפרוצדורות בדיקה גמישות, עובדה המאפשרת למרכזי דם לאמץ אופן בדיקה זה על מנת להעריך את מצב הברזל של התורם.
מקור:
Spencer, B. et al. (2019). Transfusion. https://doi.org/10.1111/trf.15513